עלייה משמעותית בשנת 2009 בביקושים למענקי לשכת המדען הראשי בכל מסלולי התמיכה

• עלייה של 43.8% במספר פרויקטים שהוגשו לעומת שנת 2008
• עלייה של 35% במספר החברות שהגישו תכניות מו"פ

שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר: "יש להתמקד בשנת 2010 בהעמקת הסיוע בתחומים מתפתחים בהן יש לישראל יתרון יחסי כגון: קלינטק, ננוטכנולוגיה ו-IT. בנוסף לנסות לאתר חברות יעד אטרקטיביות שיכולות להסתייע בכלי המדען הראשי".

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת : בסוף שנת 2009 ניתנה תוספת בסך 200 מיליון ₪ לתקציבי המדען הראשי, אשר הביאה לתקציב כולל של 1.69 מיליארד ₪ - התקציב הגבוה ביותר מאז 2003, נתון המבטא את ההכרה הממשלתית בחשיבותו המרכזית של המחקר והפיתוח התעשייתי כמחולל צמיחה במשק, וכמענה על כשל השוק, במיוחד בשנת המשבר 2009.

שנת 2009 התאפיינה בעלייה משמעותית בביקושים למענקי המדען הראשי בכל מסלולי התמיכה: בשנת 2009 פנו ללשכת המדען הראשי 943 חברות (לעומת 698 חברות בשנת 2008) – עלייה של 35%, החברות שפנו הגישו 1940 תכניות מו"פ (לעומת 1349 תכניות בשנת 2008) – עלייה של 43.8% במספר פרויקטים שהוגשו.

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת מציין כי בסוף שנת 2009 ניתנה תוספת בסך 200 מיליון ₪ לתקציבי המדען הראשי, אשר הביאה לתקציב כולל של 1.69 מיליארד ₪ - התקציב הגבוה ביותר מאז 2003, נתון המבטא את ההכרה הממשלתית בחשיבותו המרכזית של המחקר והפיתוח התעשייתי כמחולל צמיחה במשק, וכמענה על כשל השוק, במיוחד בשנת המשבר 2009.

תקציב מוגדל זה, אומר ד"ר אופר, סייע לספק לתעשייה את המימון הנוסף לתכניות מחקר ופיתוח שכה חיוני לשמירת כושרה התחרותי, במיוחד בשנה שהתאפיינה במחנק אשראי.

יצויין כי בדיון שקיים לאחרונה שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר במשרדו, קבע השר כי יש להתמקד בשנת 2010 בהעמקת הסיוע בתחומים מתפתחים בהן יש לישראל יתרון יחסי כגון: קלינטק, ננוטכנולוגיה ו-IT. בנוסף לנסות לאתר חברות יעד אטרקטיביות שיכולות להסתייע בכלי המדען הראשי.

מסגרת קרן המו"פ – מו"פ תחרותי

ועדת המחקר בראשותו של המדען הראשי בתמ"ת, ד"ר אלי אופר, דנה בשנת 2009 ב-1,126 בקשות מחקר ופיתוח, שהוגשו ע"י  744 חברות בהיקף תקציב מבוקש של 5.5 מיליארד ₪, מתוכן אושרו 839 תכניות ל-564 חברות בהיקף השקעה כוללת  של 3 מיליארד ₪. מתוך התקציב שאושר, מענקי לשכת המדען הראשי בקרן המו"פ הסתכמו ב-1,245 מליון ₪.

בהשוואה לנתוני השנה הקודמת, עולה כי בשנת 2008 הוגשו במסגרת קרן המו"פ 819 תכניות מו"פ ע"י 540 חברות בהיקף השקעה מבוקש של 4.8 מיליארד ₪, מתוכן אושרו 589 תכניות של 409 חברות, בהיקף השקעה כוללת  של 2.2 מיליארד ₪ ומענקי המדינה בהיקף של  1 מיליארד ₪.

השינוי בשנת 2009 לעומת 2008 מורה על גידול משמעותי בהיקף הביקושים של התעשייה למענקי קרן המו"פ.

תכנית התמיכה בתעשייה מסורתית במסגרת קרן המו"פ

התכנית הושקה באוקטובר  2005, במטרה  לסייע למפעלי התעשייה המסורתית לפתח אסטרטגיה חדשה המבוססת על בידול טכנולוגי, ובכך ליצור למפעל יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי. יוזמה זו תאפשר למפעלים המסורתיים לקדם ולהטמיע בהתמדה תהליכי חדשנות טכנולוגית. לדברי  המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, יש להאיץ הצמיחה בשני ראשים במקביל:

• ענפי הטכנולוגיה המתקדמת 
• ענפים מסורתיים 

במטרה להביא את המשק והחברה לאופטימום של צמיחה וצמצום הפערים כלכליים ד"ר אופר מדגיש את חשיבות עידוד התעשייה המסורתית, ומציין כי המשק הישראלי אופיין בהתפתחות מהירה של סקטור ההיי-טק אל מול דריכה במקום ואף נסיגה של הסקטורים המסורתיים. בישראל, מהווה התעשייה המסורתית כ-⅔ מכלל העובדים בתעשייה כולה, וסיכויי ההישרדות לאורך זמן, מוטלים בספק, באם לא יתחולל בה מהפך אסטרטגי בתחום החדשנות הטכנולוגית ליצירת יתרונות תחרותיים ומיצוב בשוק העולמי.

במסגרת העדפת תכניות מו"פ של התעשייה המסורתית, ניתן שיעור תמיכה מקסימאלי של 50% לתכנית מאושרת (ולא דיפרנציאלי כפי שניתן בתחומים אחרים, ונע בין 20% ל-50%). יחד עם זאת, בחינת הפרויקטים נעשית במסגרת הקריטריונים המקובלים, דהיינו - בסיס ההחלטה מושתת על איכות הפרויקט וניתן דגש לקריטריון החדשנות בכל פרויקט.

במהלך שנת 2009 ועדת מחקר דנה ב-100 פרוייקטים בתעשייה המסורתית בהיקף השקעה מבוקש של 221.8 מליון ₪, ואישרה 88 תכניות, בהיקף תקציב של 130.5 מליון ₪, ומענקי מדינה בהיקף של 75.5 מ' ₪. 43% מהחברות שפנו לתמיכה במסגרת עידוד התעשייה המסורתית, פנו לראשונה ללשכת המדען הראשי, זאת בעקבות תהליך הדרכות ויעוץ הקיים במסגרת התכנית, הגורם לחברות שאינן אמונות, בדרך כלל, על אסטרטגיה עסקית המבוססת על מחקר ופיתוח - להטמיע תהליכי חדשנות במפעל. כתוצאה מכך, נרשמה עליה של כ-50% במספר החברות הפונות לקבלת התמיכה, עליה של 143% בחברות שפנו לראשונה, ועליה של כ-70% במספר הפרויקטים המוגשים.

יצויין כי החברות שהגישו את בקשתן במסגרת התכנית לעידוד התעשייה המסורתית החל מספטמבר 2009, פטורות במשך שנתיים מתשלום התמלוגים ממכירת המוצרים הנתמכים, זאת כהטבה ייחודית לעידוד המו"פ בקרב התעשייה המסורתית.

ביוטכנולוגיה במסגרת קרן המו"פ

ביוטכנולוגיה הוגדר כתחום מועדף ע"י לשכת המדען הראשי אשר מזהה פוטנציאל צמיחה בתחום הביוטכנולוגיה בישראל, ומקדמת מנגנונים לתמיכה במטרה לממש את הפוטנציאל. חברות בתחום הביוטכנולוגיה זוכות לתעדוף המשתקף בשיעור מימון בהיקף 50% מתקציב פעילות המו"פ. 

שנת 2009 בהשוואה לשנת 2008:

תכנית להשמת מובטלי הי-טק בתעשייה המסורתית

משרדי האוצר והתמ"ת חתמו על הסכם בין-משרדי על הקמתה של תכנית חדשה, אשר תתמרץ מובטלי היי-טק לעבוד במפעלים בענפי התעשייה המסורתית במטרה לסייע בתהליכי הטמעת חדשנות, מו"פ ושיטות עבודה חדשניות  בחברות המסורתיות. 

המשבר הכלכלי הנוכחי מהווה הזדמנות ליישום המלצה זו,  שכן חברות  ההיי-טק נאלצו לפטר אלפי עובדים וכעת במקום לשלם לעובדים אלו דמי אבטלה, תוכל המדינה להשימם  במפעלים הזקוקים לכישוריהם.  המפעלים הקולטים ישתמשו בכישוריהם של העובדים הנקלטים, דבר שיגדיל את כושר התחרות של המפעלים המסורתיים בשווקים המקומיים והגלובליים, ויאפשר הגדלת מספר המועסקים בטווח הבינוני והארוך. 

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר הטיל על לשכת המדען הראשי להקים את התכנית. תכנית זו הנה חלק מהמאמצים הכלליים של לשכת המדען הראשי להסרת חסמים ולקידום החדשנות והטמעת המו"פ  בתעשיות המסורתיות, על מנת להביא לשיפור כושר התחרות בשווקים הגלובליים.

התכנית תופעל כפיילוט החל משנת 2010 ובהיקף של 10 מליון ₪.

השפעת המשבר הכלכלי הגלובלי

ברבעון האחרון של 2008, גרם  המשבר הכלכלי הגלובלי למחנק אשראי בחברות בעולם ובמשק הישראלי בפרט.  מאפייני  המשבר הכלכלי  עלולים להביא  את ההשקעה  במו"פ לסדר עדיפות משני, מאחר שכל  משאבי החברות מופנים בתקופה זו לטובת נושאים להם השפעה מיידית על תזרים המזומנים, כגון: הפחתת הוצאות בדרך של הפחתת שכר ופיטורי עובדים / לצמצום פס הייצור; העברת פעילות לחו"ל למדינות בהן כ"א זול יותר- כמו מדינות מזרח אסיה ומזרח אירופה, וכד'.

קיימת חשיבות רבה בהבטחת פעילותן הרציפה של קרנות המו"פ המופעלות ע"י  המדען הראשי, הן במטרה להשתתף בסיכון ועל ידי כך להבטיח את ביצוע המו"פ, והן במטרה לאפשר את ביצוע המו"פ בזמן והגעת תוצריו לשוקי העולם במועד. חברות אשר ימשיכו וישקיעו במו"פ גם בזמן המשבר יהיו תחרותיות ואטרקטיביות יותר בטווח הארוך. "מחקר ופיתוח" משמעו אפשרויות לפיתוח קו מוצרים חדש ואטרקטיבי יותר, אשר יגרור אחריו מכירות ומקומות עבודה.  על הממשלה להיות זו שרואה לטווח הארוך ומתפקידה לתמרץ את החברות להשקיע במו"פ, שבאמצעותו תושגנה המטרות הלאומיות של הבטחת תעסוקה, יצוא וצמיחה כלכלית בטווח הארוך.

כלים מיוחדים שניתנו בשנת 2009 לתעשייה על מנת להקל על מצוקתה

·         הגדלת שיעור המקדמה מ-25% ל-35%;

·         הגדלת המימון השוטף ב-5% נוספים מ-15% ל-20%; 

·         מתן פריסה להחזר תמלוגים לחברות שנמצאות בקשיים;

·         מרתון דיוני וועדת המחקר למתן אישורי תכניות מו"פ;

·         הזרמת תשלומים בלוחות זמנים קצרים יותר;

·         גמישות בדרישה להצגת מימון משלים  – לחברות בקשיים יאושר תשלום כנגד ביצוע במקום הוכחת מימון משלים מראש.

רצ"ב גרפים

מגוון התכניות בלשכת המדען הראשי